במבט לאחור לתחילת שנה, אני מופתעת מעצמי לטובה, וגאה בעצמי מאוד.
בתחילת שנה הייתי אבודה, לא ידעתי מה אני רוצה לעשות, רציתי משהו יצירתי עם מסר ברור אבל פשוט לא היה לי שום רעיון וכולן מסביבי כבר ידעו והיו מוכנות.
לאחר שגיבשתי רעיון והכל כבר היה מצויר לי בראש, ידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות והיה לי רעיון לכל סט, נתקלתי בקשיים רבים, לא חשבתי כמה קשה זה באמת יהיה וכמעט התחרטתי והחלפתי נושא, הבנתי שבחרתי נושא מסובך ורציתי לוותר, אך לאחר המון מחשבה לא הסכמתי לעצמי לוותר, אהבתי את הרעיון שלי יותר מידי בשביל לזרוק אותו סתם בעיקר בשנה האחרונה שלי במגמה.
הבנתי שזו הפעם האחרונה שאעשה סדרה במגמה האהובה עליי ושאני חייבת להשקיע לא משנה מה זה דורש וכמה זה יהיה קשה.
חקרתי ולמדתי על צלמים מדהימים ולקחתי מכל אחד ואחד השראה לפרויקט שלי.
החקירה והעבודה הקשה הזו הייתה שווה הכל בסוף מפני שאני חושבת שהשתפרתי מאוד מבחינה צילומית, גיבשתי שפת צילום משל עצמי.
לאחר כל סט הרגשתי יותר שלמה עם העבודה שלי ולדעתי השתפרתי מסט לסט. למדתי המון בתהליך המאתגר הזה ואני מאוד גאה בעצמי על התהליך שעברתי ועל הפרויקט היצירתי ומצחיק שיצרתי.
לדעתי התמונה שמייצגת את הפרויקט שלי באופן מיטבי זה התמונה הזו, של אחותי דניאלה עם הבריכה, התמונה מייצגת בדיוק איך שרציתי שהפרויקט שלי יראה, מושקע, יצירתי, ומצחיק.
הצבעוניות של הבריכה, המשקפת, ילדה יושבת באמצע ספריה בבגד ים כל זה זה בדיוק איך שדמיינתי בראשי, זה אחד הסטים שאני הכי אוהבת והכי גאה בו